הדבר הכי חשוב שאתם לא עושים ככותבים

אתם מכירים את הסיטואציה הזו: פיניתם לכם זמן לכתיבה. אולי אפילו הגדלתם לעשות ולקחתם את עצמכם לבית קפה. המחשב טעון במלואו, וגם לקחתם מחברת ליתר בטחון. העטים שלופים, העפרונות צבעוניים - הכל מוכן ליום הכתיבה הגדול שלכם. אתם מסתכלים על המסך. והוא בוהה בכם בחזרה.

תיכף זה יבוא, אתם אומרים לעצמכם, וליתר בטחון מזמינים עוד קפה.

וגם אחרי עשרים דקות, הסמן המהבהב הזה מסרב לזוז מהמקום שלו, והדף נשאר לבן בדיוק כמו שהוא היה.

אתם טורקים את המחשב בזעם, מאשימים את חוסר המוזה, את מזג האוויר, את הרעש בבית הקפה, תוהים אם בכלל יש לכם את זה והאם נועדתם להיות כותבים, ואם רק הייתם עושים דבר אחד קטן כל זה כנראה לא היה קורה.

לדבר הזה קוראים: רשימת נושאים.

למרבה הצער, ולמרות שמאוד (!) היינו רוצים שככה זה יעבוד, כתיבה לא מגיעה לפי הזמנה. מחשבות לא מגיעות כשקוראים להן. למעשה, ההיפך המוחלט הוא הנכון. אתם בוודאי מכירים את התופעה המעצבנת שדווקא בזמן נהיגה, מקלחת, משחק עם הילדים, לפני השינה, בזמן השינה, אחרי השינה, רגע לפני אירוע משפחתי או, בקיצור, בכל זמן מאוד לא מתאים, פתאום עולה בכם רעיון.

והוא ממש טוב.

ואתם אומרים לעצמכם ״כרגע אין לי זמן לכתוב אותו, אבל אני אזכור אותו, כי הוא מעולה״.

ואז אתם שוכחים ממנו לגמרי. 

וכאן בדיוק נכנסת רשימת הנושאים לתמונה, כי היא הנשק הסודי שבעזרתו תוכלו לכתוב מתי שרק תרצו.

חולפת בכם מחשבה? פסקה יפה? משהו שראיתם? משפט מעולה ששמעתם? זרקו אותה לתוך הקובץ. פעם היינו ממליצים להסתובב עם פנקסים או מחברות, אבל מאז שלכל אחד מאיתנו יש מחשב קטנטן בכיס העסק נהיה פשוט יותר מאי פעם.

אז איך מנהלים רשימת נושאים כך שתהיה יעילה ומועילה? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם.

  1. אל תסננו. כל הבזק מחשבה, בדל רעיון, רבע משפט – הכל הולך והכל נכנס פנימה. את המיון עושים בשלב מאוחר יותר.
  1. תסנננו. פעם בשבוע – שבועיים או גג חודש שבו עם הרשימה. אנחנו נזהיר מראש ש-95% מהדברים שכתבתם (ובמיוחד אלה שחשבתם בזמן אמת שהם נפלאים) יהיו, במקרה הטוב, לא מעוררי השראה במיוחד, אבל יהיו שם גם כמה טקסטים שגם אחרי זמן תגידו לעצמכם ״היי, זה לגמרי לא רע״. – גזרו והדביקו את כל הרעיונות הטובים בראש הרשימה כדי ליצור רצף של רעיונות טובים – פסיכולוגית זה עוזר מאוד.
  1. אל תמחקו גם מה שלא נראה לכם. העובדה שהקבצים האלה בלתי נגמרים היא לטובתכם. לפעמים גם אחרי שש או שבע שנים (סיפור אמיתי, יד ראשונה מסופר!) תמצאו דמות או משפט שיפתחו לכם את צ׳אקרות הכתיבה.
  1. כותבים בה כל יום.  יש משהו מאוד משחרר ומרגיע בעובדה שלא צריך ״לכתוב״. אפשר לשרבט ברשימה רעיונות, דברים יפים שראיתם, אפילו אנשים מעניינים שחלפו מולכם ברחוב. אבל מטרת הרשימה, חוץ מלהיות הבית לכל הרעיונות , היא גם לשמור אתכם חמים ובכושר. אז גם אם אין לכם זמן לכתוב בכל יום, לבטח יש לכם זמן להקדיש שלוש דקות לשרבוט של פסקה, לא?
  1. שמרו על קובץ אחד –  רשימות (ותסמכו עלינו בעניין הזה) נוטות להתפזר. אתם לא זוכרים איפה בדיוק שמרתם אותה, המחברת שפתחתם לא בהישג ידכם, ובסוף (תסמכו עלינו אומרים לכם!) אתם מסתובבים עם שלוש מחברות, 157 קבצים ושלוש שקיות של פתקים רק כדי לא לפספס אף רעיון. פתחו קובץ אחד, ושמרו עליו מכל משמר.
  2.  החזיקו אותה תמיד פתוחה ובהישג יד – התיישבתם לכתוב? יופי. הדבר הראשון שתעשו, מיד אחרי שתזמינו הפוך ואיזה עוגה כמובן, הוא לפתוח את הרשימה ולקרוא אותה שוב. רעיונות טובים למעלה, רעיונות טובים לזמן אחר – בהמשך. גם אם לא תרגישו את זה באותו רגע ממש, לא תאמינו כמה בטחון מקבלים רק מלקרוא את המילים של עצמכם, שמוכיחות, יותר מהכל, שכשאתם רוצים – אתם יכולים. לראייה, עשיתם את זה אתמול. ושלשום. ובשבוע שעבר. ובכל יום נתון אחר. ובכל פעם שתחשבו לעצמכם ״אבל אין לי מה לכתוב״ תנו מבט ברשימה והזכירו לעצמכם: יש לכם. אוהו, כמה יש לכם.

מוזמנים לשתף

Facebook
Telegram
WhatsApp
LinkedIn

השאירו תגובה

מהבלוג

עקבו אחרינו

כתבו לנו